הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, ומנגד התביעה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק הפלילי נגד החשוד.

אפשרות זו של סגירת תיק בהסדר מותנה על-ידי הפרקליטות, התווספה לחוק ניירות ערך בשנת 2011, וזאת במקביל להוספת סמכויות הליכי האכיפה המנהלית שהוענקו לרשות ניירות ערך בדין. כך למשל, קיימים לא מעט מקרים בהן תיתכן חפיפה בין ההליך המנהלי להליך הפלילי, וההסדר המותנה נועד לאפשר לפרקליטות גמישות ושיקול דעת רחב במקרים המתאימים המובאים לפתחה.

הוספת כלי זה מאפשרת הימנעות מנקיטת הליכים פליליים בדומה להסדרים דומים בדין הישראלי, בהם אין מעמידים לדין פלילי, כגון המנגנון של צו מוסכם הקיים בחוק התחרות הכלכלית, וההסדר הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי. בדרך כלל, השימוש בהסדר מותנה על-ידי הפרקליטות, שמור למקרים בהם העבירות בוצעו על רקע נסיבות מקלות. ההסדר המותנה מעמיד לרשות התביעה, כלי מידתי, שמאפשר בדומה להליך המנהלי המופעל על-ידי רשות ניירות ערך, יחס הולם בין חומרת העבירה לסנקציה בצדה. במקרים ההולמים, הפרקליטות תאפשר סנקציה מתאימה יותר לחשודים, וזאת ללא הגשת כתב אישום וללא ניהול הליך בבית משפט, על כל המשתמע ונלווה לכך.

לרוב, ההצדקה הקיימת לניהול הליך פלילי בבית משפט בתיקים אשר נסגרים בהסדר מותנה היא גבולית. כך למעשה, הסדרים מותנים מאפשרים וודאות, לצד חיסכון ניכר במשאבים, תוך תיעדוף של זמן שיפוטי לתיקים חמורים יותר.

יובהר, כי הסדר מותנה לפי חוק ניירות ערך חל גם על עבירות פשע, ולאחר כריתת ההסדר המותנה מפורסמים פרטי החשוד, זאת להבדיל מהסדרים מותנים לפי חוק סדר הדין הפלילי שחלים בשלב זה בעיקר  על עבירות חטא ועוון ופרסומם נעשה ללא זיהוי פרטי החשוד.

במקרים המתאימים בהם נכרת הסדר מותנה, קיימים די ראיות להעמדת חשוד לדין בעבירות ניירות ערך, אך מילוי תנאי ההסדר עונה על העניין לציבור בנסיבות המקרה. הפרקליטות בוחנת את העונש המתאים לחשוד בטרם חתימה על הסדר מותנה, וכן לוקחת בחשבון היעדר עבר פלילי וחקירות תלויות ועומדות. בנוסף הפרקליטות שוקלת את חומרת העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של החשוד, הנזק שנגרם מביצוע העבירה, התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה ונסיבות מקלות אחרות אשר יש בהן כדי להטות את הכף לסגירת התיק בהסדר מותנה חלף ניהולו של ההליך הפלילי בבית המשפט.

אמצעי האכיפה המוטלים על החשוד במסגרת הסדר מותנה, כוללים לרוב עיצום כספי לצד נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה, לעתים יכלול ההסדר איסור כהונה בגוף מפוקח, ביטול או התליה של רישיון, וכן סנקציות נוספות המנויות בדין.

הסדר מותנה יכלול את תיאור עובדות המקרה ואת אמצעי האכיפה שיוטלו על החשוד. כמו כן לאחר חתימת הצדדים, ההסדר ופרטיו יפורסמו באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך.

עו"ד מאור ברדיצ'בסקי טיפל בתיקי ניירות ערך רבים, הן כתובע במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, הן כעורך דין בשוק הפרטי, הידע והניסיון הרב שצבר משמשים אותו כיום בליווי וייצוג של חשודים, מפרים, מתושאלים, עדים ונאשמים במסגרת הליכים פליליים ובמסגרת הליכי אכיפה מנהלית שמנהלת רשות ניירות ערך.

הליך העיצום הכספי – ההפרות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי מאופיינות בנסיבות מקלות. הפרות אלו עוסקות לרוב, באי הגשת דיווח או מסמך אחר שחלה חובה להגישו לפי חוק ניירות ערך או התקנות מכוחו, או בהגשת דיווח ללא הפירוט הנדרש לפי הדין. קיימות כמובן הפרות נוספות שהרשות אוכפת, אשר מפורטות בחוקים הנ"ל.

הליך האכיפה המנהלי – הפרות אלו דורשות לרוב הוכחת יסוד נפשי של רשלנות, והינן חמורות יותר מאשר אלו שבמסגרת הליך העיצום הכספי.

לעתים מדובר במעשה או במחדל דומים, ואולם הנסיבות עשויות להצביע להיכן ינותב ההליך, נסיבות מקלות באופן יחסי יובילו לניתוב ההליך לכיוון של הליך העיצום הכספי, בעוד נסיבות אחרות יובילו לניתוב ההליך להליך האכיפה המנהלי.

שיקולים נוספים לעניין ניתוב ההפרה יכללו בין היתר את מורכבות הראיות, טיבן ועוצמתן, חומרתו של המעשה, נסיבות האירוע, קיומו או היעדרו של יסוד נפשי, הקושי בהוכחת יסודות ההפרה, וכן שיקולי מדיניות האכיפה של הרשות.

בעוד הליך העיצום הכספי כולל סנקציה כספית בלבד (ראו לעניין זה את תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי, תשע"א-2011) ("תקנות ההפחתה")), לצד טענות בכתב מול גורמי האכיפה של הרשות, הרי שהליך האכיפה המנהלי כולל גם חקירות, בירורים ותשאולים, וכן סנקציות של מניעת כהונה, ביטול או התליה של רישיונות, ועוד סנקציות והליכים, המפורטים בחוק ובהחלטותיה של וועדת האכיפה המינהלית.

לאחר שבשנים האחרונות נקטה רשות ניירות ערך פעולות אכיפה מגוונות כדי לשים סוף לתופעת גיוסי הכספים למיזמי השקעה שונים, ללא פרסום תשקיף כמתחייב, החלה הרשות בחודשים האחרונים להתמקד בפעולות אכיפה נגד מנהלי תיקים ויועצי השקעות אשר פועלים ללא רישיון מתאים כנדרש בדין.

בהקשר זה יובהר כי, החוק אשר עוסק בייעוץ ובניהול השקעות נחקק לראשונה בשנת 1995, בטרם צצו להם כמו פטריות לאחר הגשם, קבוצות דיון בטלגרם בפייסבוק ובווטסאפ, סרטונים בטיקטוק, באינסטגרם וביוטיוב, וכיו"ב רשתות חברתיות ופלטפורמות שונות אשר במסגרתן מתרחשת פעילות ערה ביותר של מתן עצות, החלפת טיפים, פרסום גרפים, איתותים טכניים, וחוות דעת בנוגע לקניה, החזקה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים שונים (כולל, בין היתר, מטבעות קריפטוגרפיים). הפעילות הנזכרת לעיל נעשית לא פעם על ידי "מנהלי קבוצה" או "גורואים" ו"מומחים" בתחום ההשקעות אשר מציגים את עצמם כבעלי ניסיון ומומחיות באסטרטגיות השקעה, ניתוח ומסחר. ברם, פעילות זו הנעשית כבשגרה, מתבצעת לרוב ללא כל ייעוץ משפטי, וללא הכרה של הוראות הדין, ואף אם אין כוונה פלילית בלבם של העוסקים במלאכה, הם בהחלט עשויים למצוא עצמם חשופים לסנקציות חמורות.

מיותר לציין כי המידע בנוגע לכדאיות ההשקעה בניירות הערך השונים, נמסר בדרך כלל ללא קשר ישיר למאפייני הלקוחות שצורכים את המידע, ללא בחינה של רמת הסיכון הפרטנית והרצויה, ולא פעם תוך זיקה ועניין אישי בנוגע להמלצות אלו. הרשות אף פרסמה אזהרה לציבור כי חלק מהגורמים אשר ממליצים על מניות או נכסים אחרים עשויים לבצע מניפולציה במסחר והרצה של נייר הערך באמצעות פעילות המכונה Pump and dump, קרי העלאת שער נייר הערך, ואז מכירתו וזריקת הסחורה תוך הפקת רווחים ניכרים לכיסם וגרימת הפסדים לציבור המשקיעים. אוסיף כי פעילות זו תאפיין בעיקר מניות דלות סחירות.

עוד יובהר, כי למרבה הצער הרשות עצמה לא פרסמה עד כה קריטריונים ברורים בנושא, והחוק הקיים כאמור, לרבות הצעות חוק בעניין שנועדו להתמודד עם התפתחויות הטכנולוגיה ולייעל את השימוש באמצעים הטכנולוגיים הקיימים (אשר חלקן טרם אושר ועודנו ממתין להערות הציבור), הותירו את השטח אפור, עמום ונתון לפרשנויות של "השחקנים" השונים בתחום, אשר חורשים את הקרקע הלא חרושה תוך שהם חושפים את עצמם לשלל סנקציות שעשויות להיות מופעלות כנגדם בבוא העת.

לסיכום, מקום בו הרשות סבורה כי מדובר בפעילות המפרה את הוראות הדין היא תדרוש לרוב להפסיק לאלתר את הפעילות המפרה. לעתים תנקוט הרשות בהליכי אכיפה נוספים, כגון הליכי בירור מנהלי או פתיחה בחקירה פלילית במקרים החמורים. לכן, מוטב לכולנו לנקוט בזהירות ובשום שכל בתחום ההשקעות ולפעול בהתאם להוראות הדין.

בשורות הבאות יוסבר מהי חקירה באזהרה? כיצד להיערך אליה, מהם האתגרים העיקריים, ומדוע חשוב להיוועץ תחילה בעורך דין.