בשנים האחרונות רשות ניירות ערך נוקטת הליכי אכיפה מגוונים בכל הנוגע למיזמי השקעה לא מפוקחים, חברות ויחידים אשר פועלים לגייס כספים מהציבור הרחב, בין אם מדובר באקוויטי ובין אם מדובר במכשירי חוב. בהקשר זה עולות לעתים שאלות משפטיות ועובדתיות מורכבות ולא טריוויאליות הן בנוגע למיזמים העסקיים והן בנוגע לתחולת החוק.

המחוקק מתייחס בחומרה להצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף ובנסיבות המתאימות העניין עשוי לעלות לכדי עבירת ניירות ערך או הפרה מנהלית.

 

סעיף 15 לחוק ניירות ערך קובע איסור לבצע הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו.

 

"15. (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות.

(ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו."

"ניירות ערך" מוגדרות כך:

"תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1)   הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;

(2)   הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;"

"הצעה לציבור" מוגדרת כך:

"פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:

(1)   רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;

(2)   פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך."

 

התכלית העומדת בבסיס הכלל האוסר הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף, נעוצה בעיקרון הגילוי הנאות שהוא מעקרונות היסוד של חוק ניירות ערך. כפי שנקבע עוד בפרשת ישקר על-ידי כבוד הנשיא א' ברק, "תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי".

 

בפסיקה צוין כי קיימת חשיבות יתרה לפרסומו של תשקיף ולמסירת מלוא המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים באופן אמין ושוויוני. חובה זו נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להשקעתם בניירות הערך, כמו גם לשמור על כללי התנהגות הגונים ושקופים בשוק ההון הישראלי.

 

התשקיף הוא כידוע מסמך הגילוי הראשוני והבסיסי שעל פיו מבצעת החברה הנפקה של ניירות ערך לציבור המשקיעים הרחב. על התשקיף לכלול את מלוא המידע אשר עשוי להיות חשוב למשקיע בבואו לשקול השקעה בניירות הערך של החברה, וכל מידע אחר שיש לכלול על פי החוק והתקנות.

 

עם זאת, בסעיפים 15א ו- 15ב לחוק ניירות ערך נקבעו חריגים לחובת פרסום התשקיף.

 

כך למשל, סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך קובע:

 

"15א.   (א)  לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור –

  • הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים".

נכון להיום, מספר המשקיעים המירבי בהתאם לתקנות עומד על שלושים וחמישה משקיעים. בהקשר זה יצוין כי לעמדת רשות ניירות ערך, חל איסור על הצעה ליותר מ- 35 משקיעים במהלך תקופה של 12 חודשים, אף אם מכירת ניירות הערך מוגבלת למספר הנ"ל.

 

חריג נוסף מתקיים בכל הקשור להצעה או מכירה של ניירות ערך למשקיעים 'מתוחכמים', כגון משקיעים מסווגים המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, וזאת בהתאם למגבלות הקבועות בדין.

 

פטור נוסף מחובת תשקיף חל גם לגבי פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים, ופרטים קונקרטיים, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, בכפוף למספר המשקיעים המירבי כאמור או משקיעים 'מתוחכמים' אשר אינם נלקחים בחשבון.

 

בהקשר זה, ובהתאם לעמדת סגל של רשות ניירות ערך, חל איסור על פרסום של כל נתון כספי, לרבות איסור על פרסום בכל הנוגע להיקפי הגיוסים ותשואות עתידיות אשר צפויות להתקבל בפרויקטים שבהם החברה השקיעה או בהשקעות אותן היא מארגנת וכיו"ב.

 

במקרים מהעת האחרונה ראתה הרשות לציין כי מיזמי נדל"ן שונים, לרבות פרויקטים של יחידות נופש עשויים להיכלל בגדרי האיסורים המנויים בחוק בנסיבות המתאימות.

 

לסיכום, מקום בו רשות ניירות ערך סבורה כי הופרו הוראות אלו, היא עשויה לדרוש קבלת מסמכים  מהגורמים הרלוונטיים וכן לדרוש כי החברה תחדל לאלתר מפעילותה המפרה. העניין אף עשוי להוביל לפתיחת הליך בירור מנהלי או הליך פלילי.

 

עו"ד מאור ברדיצ'בסקי טיפל בתיקים רבים של הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף הן כתובע במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, הן כעורך דין בשוק הפרטי, הידע והניסיון הרב שצבר משמשים אותו כיום בליווי וייצוג חשודים, מפרים, מתושאלים, עדים ונאשמים בתחום ובמסגרת הליכי אכיפה מנהלית והליכים פליליים שמנהלת רשות ניירות ערך.

התכלית העומדת בבסיס הכלל האוסר הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף, נעוצה בעיקרון הגילוי הנאות שהוא מעקרונות היסוד של חוק ניירות ערך.

אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים

אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים

הוראות החוק בעניין הליך העיצום הכספי מעוגנות בפרק ח'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"), והוראות החוק בעניין הליך האכיפה המנהלי מעוגנות בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך. בנוסף הליכי…

להמשך קריאה
השקעות לא מפוקחות ברשתות החברתיות

השקעות לא מפוקחות ברשתות החברתיות

בתחום דיני ניירות הערך קיימות הוראות רבות הנוגעות למתן ייעוץ השקעות ולניהול תיקים עבור הציבור הרחב, כמו גם גיוסי כספים מהציבור. אף על פי כן, בשוק ההון הישראלי קיימים יזמים,…

להמשך קריאה
עו ד הגבלים עסקיים

עורך דין הגבלים עסקיים

בעידן של ימינו יש צורך בשמירה על תחרות חופשית והוגנת במשק. רשות התחרות מופקדת על מגוון רחב של תחומים, בהם פיקוח על עסקאות, אכיפה, ייעוץ לגופי הממשלה והכנסת ועוד. הרשות…

להמשך קריאה
עורך דין קריפטו

מתי מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין מטבעות דיגיטליים?

בשנים האחרונות עולם המטבעות הדיגיטליים (המכונים לעיתים מטבעות וירטואליים או מטבעות קריפטוגרפיים) הולך וצובר תאוצה ברחבי העולם. בשונה ממטבעות פיזיים, מטבעות קריפטו (כגון ביטקוין ואתריום) אינם נשלטים על ידי גוף…

להמשך קריאה