בהתאם לחוק ניירות ערך, רשאי פרקליט מחוז לסגור תיק חקירה נגד חשוד בביצוע עבירות ניירות ערך ולהתקשר עמו בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (להלן: "הסדר מותנה"), ובלבד שפרקליט המחוז סבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין הציבורי בנסיבות המקרה.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, ומנגד התביעה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק הפלילי נגד החשוד.
אפשרות זו של סגירת תיק בהסדר מותנה על-ידי הפרקליטות, התווספה לחוק ניירות ערך בשנת 2011, וזאת במקביל להוספת סמכויות הליכי האכיפה המנהלית שהוענקו לרשות ניירות ערך בדין. כך למשל, קיימים לא מעט מקרים בהן תיתכן חפיפה בין ההליך המנהלי להליך הפלילי, וההסדר המותנה נועד לאפשר לפרקליטות גמישות ושיקול דעת רחב במקרים המתאימים המובאים לפתחה.
הוספת כלי זה מאפשרת הימנעות מנקיטת הליכים פליליים בדומה להסדרים דומים בדין הישראלי, בהם אין מעמידים לדין פלילי, כגון המנגנון של צו מוסכם הקיים בחוק התחרות הכלכלית, וההסדר הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי. בדרך כלל, השימוש בהסדר מותנה על-ידי הפרקליטות, שמור למקרים בהם העבירות בוצעו על רקע נסיבות מקלות. ההסדר המותנה מעמיד לרשות התביעה, כלי מידתי, שמאפשר בדומה להליך המנהלי המופעל על-ידי רשות ניירות ערך, יחס הולם בין חומרת העבירה לסנקציה בצדה. במקרים ההולמים, הפרקליטות תאפשר סנקציה מתאימה יותר לחשודים, וזאת ללא הגשת כתב אישום וללא ניהול הליך בבית משפט, על כל המשתמע ונלווה לכך.
לרוב, ההצדקה הקיימת לניהול הליך פלילי בבית משפט בתיקים אשר נסגרים בהסדר מותנה היא גבולית. כך למעשה, הסדרים מותנים מאפשרים וודאות, לצד חיסכון ניכר במשאבים, תוך תיעדוף של זמן שיפוטי לתיקים חמורים יותר.
יובהר, כי הסדר מותנה לפי חוק ניירות ערך חל גם על עבירות פשע, ולאחר כריתת ההסדר המותנה מפורסמים פרטי החשוד, זאת להבדיל מהסדרים מותנים לפי חוק סדר הדין הפלילי שחלים בשלב זה בעיקר על עבירות חטא ועוון ופרסומם נעשה ללא זיהוי פרטי החשוד.
במקרים המתאימים בהם נכרת הסדר מותנה, קיימים די ראיות להעמדת חשוד לדין בעבירות ניירות ערך, אך מילוי תנאי ההסדר עונה על העניין לציבור בנסיבות המקרה. הפרקליטות בוחנת את העונש המתאים לחשוד בטרם חתימה על הסדר מותנה, וכן לוקחת בחשבון היעדר עבר פלילי וחקירות תלויות ועומדות. בנוסף הפרקליטות שוקלת את חומרת העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של החשוד, הנזק שנגרם מביצוע העבירה, התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה ונסיבות מקלות אחרות אשר יש בהן כדי להטות את הכף לסגירת התיק בהסדר מותנה חלף ניהולו של ההליך הפלילי בבית המשפט.
אמצעי האכיפה המוטלים על החשוד במסגרת הסדר מותנה, כוללים לרוב עיצום כספי לצד נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה, לעתים יכלול ההסדר איסור כהונה בגוף מפוקח, ביטול או התליה של רישיון, וכן סנקציות נוספות המנויות בדין.
הסדר מותנה יכלול את תיאור עובדות המקרה ואת אמצעי האכיפה שיוטלו על החשוד. כמו כן לאחר חתימת הצדדים, ההסדר ופרטיו יפורסמו באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך.
עו"ד מאור ברדיצ'בסקי טיפל בתיקי ניירות ערך רבים, הן כתובע במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, הן כעורך דין בשוק הפרטי, הידע והניסיון הרב שצבר משמשים אותו כיום בליווי וייצוג של חשודים, מפרים, מתושאלים, עדים ונאשמים במסגרת הליכים פליליים ובמסגרת הליכי אכיפה מנהלית שמנהלת רשות ניירות ערך.
